10.2.23

קראתי את יומן הטבע של דארה מק’אנולטי

ספר: יומן הטבע של דארה מק’אנולטי
כותב: דארה מק’אנולטי
מס עמודים: 228
שנת הוצאה: 2022

דף הספר בהוצאה 

“הושטתי את ידי כדי להרגיש את דגדוגה של הרוח. שַחֲרור עשוי שלא לבחור לעולם לקנן ולהטיל את ביציו בכף ידי, אבל אני יודע שידי תמיד תהיה מושטת, לטבע ולבני האדם. כי אנחנו לא נפרדים מהטבע, אנחנו הטבע” - מתוך יומן הטבע של דארה מק'אנולטי הנער המתוק.

אכן יומן טבע. תיאורי תיאורים, מניה ופירוט של טבע על מופעיו השונים- מינים ובני מינים של ציפורים, חרקים, צמחים, עצים, פרחים, מקומות ונופים וגם טבעו של ילד אוטיסט שמתבגר לנער אוטיסט, אובססיבי לפרטים ומידע, וגם לחלוק אותם איתנו, הקוראים. ילד נער שמצד אחד הוא מנותק (חברתית רגשית) ומאידך הוא מאד מחובר ואוהב את הטבע, את משפחתו המגוננת ואת ארצו מולדתו אירלנד היפה, הלחה, הרטובה, הרבודה, האפלה, העתיקה. 

הפורמט הוא ספר. ספר שקונים בחנות הספרים או שואלים בספריה. כלומר פורמט נוקשה, גם פיזי וגם על זמני: גם אפשר להעמיד על מדף, לנגב אבק ובמקביל תחושה של מדיה חברתית נזילה ובעלת אג'נדה, מעין פוסטים (ערוכים היטב) בפייסבוק ובטוויטר. שם, כמו שמעיד על עצמו דארה מק'אנולטי יש לו נוכחות מסיבית, וקבלו גם אתר האינטרנט שלו: DARA MCANULTY 

שתי אקסיומות: האחת- ילד/נער חמוד עד מאד וכולו כוונות טובות. השניה- הטבע שאף הוא יפה, טוב ומושלם. לבחון ספר שכזה בעיניים של ביקורת ספרותית כמוהו כחילול הקודש. לדבר בו סרה זה לכפור בעצם העניין. להכנס בעניינים של בון טון זה ממש לא לעניין. ואכן לא יעלה על דעתי להטיל ספק או לדרוך ברגל גסה בכל אותם נכסי צאן ברזל של האנושות ״הירוקה״, ציפורים, חרקים, עצים, פרחים, אוויר, הרים, מים, ילדים זכים, טוהר, אירלנד וילד אוטיסט אחד שמנסה לשמור על כדור הארץ עבור כל שאר באי העולם הזה.

אומרים שליהוק ילד מתוק כגיבור סרט (או ספר) מבטיח הצלחה בקופות; שלעולם ליבנו יהיה בעד דויד ונגד גוליית. כך גם כאן, כשהגיבור הוא ילד מתוק, אוהב טבע, אוטיסט קורבן לבריונות, רשעות ואכזריות של ילדים שבסביבתו הקרובה, שנלחם בהצלחה מול בריונות רשעות ואכזריות של כוחות גלובליים עוצמתיים המחריבים את הטבע, החי, הצומח, המשאבים ואת כדור הארץ של כולנו. דארָה! חזק ואמץ! אנחנו איתך!

אני מבקשת להעלות שלושה הרהורים שעלו בי בעקבות הספר:

האחד:
למרות שביומן הזה, שבו דארה מק׳אנולטי הוא הגיבור בהא הידיעה. הוא הכותב ומספר על עצמו בגוף ראשון, הוא המשקיף, החווה, החושב, המרגיש, המתרחש, הגדל, המתפתח והלוחם- בשבילי הגיבורה הראשית בסיפור היא אמא שלו. בעוד שאמהות ימינו הצעירות בְּאַחַת יָדן עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַבּטֶת במכשיר הטלפון הנייד, אמא של דארה עולה מתוך מה שהוא מספר עליה, די באקראי, כשמורת הטבע האמיתית. כמי שבאמת נמצאת שם לגמרי עבור הילד דארה אחיו ואחותו, שלושתם ילדים אוטיסטיים עם בעיות ויסות חושי- ותעיד מי שגידלה ילדים, ואפילו הם מאוזנים וממוצעים ומתפקדים, יש ששאלה את עצמה איפה אני נגמרת ואיפה מתחילים הילדים, ולהפך. לכן לגדל, לתמוך, לאזן ולייצב שלושה ילדים אוטיסטיים, לעמוד מאחוריהם ולצידם- להיות שם באופן מתמיד, לתת פתרונות למצוקות האדירים שלהם, זוהי הגבורה האמיתית! 

השני:
לאן ואיך אפשר להגיע מבחינת שלמות עצמית. מה המחיר שמשלם מי שלא מצליח לסגל לעצמו כלים כדי להיות כמו כולם. מה מפסיד מי שיודע לשחק את המשחק של ״אה, בטח, הבנתי את הבדיחה… חה חה חה״.
מה עדיף- מקובלות חברתית מול הגשמת אני מאמין פנימי אמיתי.
והמשפט היפיפה הזה:
“האם שימת לב היא מעשה של התקוממות, של מרד? אני לא יודע אבל מחייך בכל זאת, כי עם כל יום שעובר אני מרגיש קליל יותר.”

השלישי:
ובתוך כך, בעולם של תוקפנות גלויה, מלחמות אינטרסים דוחקים, מאבקים על ערכים בסיסיים, מה ומי באמת עומד מאחורי הילדים האלו כמו כגרטה תונברג השבדית (Greta Tintin Eleonora Ernman Thunberg) או דארה מקנאולטי האירי



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

קראתי את רעש של דניאל כהנמן, אוליביה סיבוני וקאס סאנסטיין

  שם: רעש מספר עמודים: 384 שם המתרגם: עפר קובר תאריך הוצאה: 2022 ז'אנרים עיון • ניהול ועסקים • משא ומתן וקבלת החלטות שם באנגלית Noise שם...