קנגורו תום, כי מגיע לי

ספר: לשחרר את קנגורו תום

תיאור: סיפור לילדים וגם להורים

מאת: יצחק זמיר

הוצאה לאור: הוצאת שוקן (ספרי איכות)

תאריך הוצאה לאור: דצמבר 2021

אודות הספר לשחרר את קנגורו תום באתר ההוצאה

לשחרר את קנגורו תום הוא סיפור עלילה מתפתחת, מסתבכת ואז מותרת. 

זוהי מעשיה אודות סבא שכולו כוונות טובות. הוא רוצה לשמח את נכדיו אבל אויה, על הדרך מסתבכים העניינים ומפלונטר קטן צמח פלונטר ענק. אבל, אל דאגה ילדים, סבא יצחק יביא לפתרונן של כל ההסתבכויות ויבוא לציון גואל.

ראשית המעשה המופרך עד מאד בסבא יצחק שרוצה לשלוח לנכדיו שחופשים בהודו ג'חנון- והרי כל ילד ישראלי יודע שג'חנון לא שורד יותר מיום יומיים מקסימום, וזאת אך ורק במקרר- המשך המעשה בהסתבכויות (עם הרשויות- המבצעת והשופטת) שנגרמות לקנגורו שאמור היה לבצע את השליחות שלעיל. קולטים- קנגורו? חברת שליחיות? (חזקה על השופט והמשפטן בדימוס שבדק את עניין חוקיות השימוש בשם המסחרי של חברת קנגורו שליחויות האמיתית). ואם חשבתם, ילדים, שהדרך אל הגיהנום רצופה בכוונות טובות, הרי שכאן יש כוונות טובות וסוף טוב.

יש כאן גם אריה שמוכר ג'חנון ושוהה לפרקים בכיכר המדינה ועוד חיות שמדברות עברית ומנהלות אורח חיים דמוקרטי להפליא.

הרוח בערבי הנחל זה לא, ולמעט הפאנצ'ים והחבטות הקלות באישתו, יצחק זמיר כתב ספר מהוקצע מאד, בעצם מהוקצע מדי, קורקטי ומאד תקין. כל חוטי העלילה מתיישרים ומתחברים. הכל רהוט ומאד הגיוני על אף שהחומרים בחלקם מאד לא ריאליסטיים. אמנם נכון שבימינו עדיין לא נס ליחו של הסגנון הסוריאליסטי וחיות מדברות הן עדיין באופנה אבל חסרים הברק והשנינה כמו גם הומור עצמי שיצדיקו את השימוש בחיות תל אביביות מדברות.

 

לטעמי הספר מציג עולם מוסרני וזחוח מדי. אנחנו הקוראים, כולל ילדים (למרות שהם רכים וצחים), רוצים שידקרו אותנו, שיגעו בנו, שיכאיבו לנו, בקיצור שיעוררו רגשות. חוסר הצדק לכאורה והעוולות שנגרמות לקנגורו תום בבית המעצר לא באמת משכנעות. ראשית כי העלילה לא קוהרנטית- סבא יצחק סיבך את קונגורו תום בתום לב כשהוא גנב בחוסר תום לב את השמלה של סבתא רנה. לאחר מכן, בתום לב שידל את שוטר בית המעצר לעבור על האיסורים וחוקי המקום. סבא יצחק לא זונח את קנגורו תום לצרותיה ולבסוף הוא מצליח לגרום לקונגורו תום לזכות בחרותה בבית המשפט בעזרת בנו עורך הדין המשובח. 

אז סבא יצחק הוא איש טוב או שהוא מבולבל? האם הסבאות שלו היא שהעבירה אותו על דעתו ועד כדי כך רצה שהנכדים שלו יקבלו את הג'חנון שלהם עד שגרם לכל הבלגן ובעיקר לסבל של הקנגורו שרק רצתה קצת פרנסה?      

זהו ספר "חינוכי" שחושף את הקוראים הצעירים בפני דילמות מוסריות רבות. אכן מעשה חשוב, אבל כסיפרות, המעשה הדידאקטי נחווה כאן כמאולץ ואגרסיבי למדי. בלי שובבות, בלי עוקצנות, בלי קריצות, קשה עד בלתי אפשרי להעביר מסרים דידקטיים. מי אוהב שמאכילים אותו בכוח את הדיסה בכפית? אפילו אם הדיסה מאד מתוקה?
אני זוכרת בחמדה רבה את העונג שנגרם לי כילדה כשקראתי את ספריה החינוכיים עד מאד של הרוזנת סופי דה סגיר ובמיוחד את "תעלוליה של סופי". גם שם היו אכזריות וחוסר צדק, אבל להבדיל הבדלות רבות, כמה משעשע, כמה נוגע ללב, כמה חולשות אנושיות. שום דבר לא היה תקין ואף אחד לא התנהג יפה.    

הסיפור מתרחש בצפון תל אביב, במשולש שבין מגדלי היוקרה שברחוב פנקס, רחוב ויצמן וכיכר המדינה. הכותב שהוא גם גיבור הספר ומוביל העלילה גר לו במגדל היוקרה. מחולל כל הצרות הוא השוער 24/7 של בניין היוקרה. רק לאחר שהקנגורו נעצר והושם באבו כביר יורד סבא יצחק לחלקה הדרומי של העיר. בסופו של עניין סבא יצחק מצליח לחלץ את קנגורו תום מהצרות שלה כי יש לו בן עורך דין מוצלח במיוחד שנרתם למשימה וטוען להגנתו בבית המשפט. מעשה הסִפרות הזה זועק פריווילגיות.  

גבר לבן עשיר ומכובד, שגר לו במגדל יוקרה. 

נכדים שהוריהם "החליטו לפני שנה בערך שאחרי הרבה שנים של עבודה מגיע להם קצת חפש. לא חפש קצר של שבועיים, כמו שכלם לוקחים כל שנה, אלא חופשה ארכה של שנה שלמה. בעצם הם החליטו שגם אם לא מגיע להם, זה מה שהם רוצים, כדי לגוון את החיים...הם החליטו לנסע עם הילדים לבלות שנה אחת מחוץ לישראל. איפה? התכנית שלהם היתה לבלות חצי שנה בהודו, ואחר כך שלושה חודשים באוסטרליה ושלושה חדשים בניו זילנד..."

נכדים שנמצאים בדארמקוט שבהודו (שזה חור אמיתי) והבטיחו להם ג'חנון אבל בגלל הפסקת חשמל (נו, איך לא? בכל זאת הודו) לא קיבלו את שהובטח להם.

סבא שנזעק מתל אביב לספק ג'חנון (!) לנכדים המתוסכלים שבהודו. 

צדק זה רק לעשירים ולמקושרים. טוב, מי כמוהו יודע... בכל זאת שופט עליון בדימוס. רק בזכות קשרים משפחתיים (בנו של סבא יצחק, עורך הדין המוצלח והחָנוּן) ניתן להחלץ מזרועות השלטון האכזרי ולהשיג צדק.

ואף צורמת את עיני העובדה החוץ ספרותית שהוצאת ספרים שנחשבת למכובדת ויוקרתית במיוחד (שוקן, ספרי איכות) הוציאה לאור את הספר הזה והמשכו "לאן נעלמה קנגורו תום". לא שעולה על דעתי להטיל ספק בשיקולים מו"ליים כאלה ואחרים, אבל אני רק שאלה: מה היה קורה אם ריקי כהן מחדרה הייתה חתומה על כתב היד הזה?   

ולסיכום, כאילו מה קרה? כּולה שלושה ילדים שבא להם על ג'חנון ולא נסתייע. בשביל זה הפכו שמים וארץ. ישראל והודו. הקונגורו הושמה במעצר, נאלצה לעבור דרך מערכת המשפט כדי להוכיח את חפותה- ושוב, הש"ג שילם את המחיר.

הספר כאילו בא ואומר: ילדים אתם יודעים מה זה "השפעה חיצונית שלילית?" לא? אז אני אדגים לכם. מדובר בעסקה שבה שני הצדדים מרוויחים. אבל! את המחיר ישלם מישהו אחר, במקום אחר, שלא היה כלל צד בעיסקה. לדוגמא, אני אצא סבא טוב, הנכדים שלי דרשו ויקבלו את הג'חנון שמגיע להם ואילו את המחיר תשלם הקנגורו שתשב בבית העצורים. 

בעיני המסר האולטימטיבי של הספר הזה הוא: יש כאלה שבטוחים שמגיע להם. שמגיע להם פשוט כי הם רוצים. ואז, כשהם רוצים הם לוקחים.
למה ואיך? כי הם יכולים.