20.1.23

קראתי את לזמן קצר יש בנו קסם של אושן וונג

שם הספר: לזמן קצר יש בנו קסם
מחבר: אושן וונג
מספר עמודים 224
שם המתרגם אסנת הדר
תאריך הוצאה יולי 2022
שם באנגלית: On Earth We are Briefly Gorgeous
שם מחבר באנגלית: Ocean Vuong
פורסם במקור: June 4, 2019
דף הספר בהוצאה

קראתי פה ושם דברי תהילה אודות הספר והסופר, אז התיישבתי וקראתי אותו. אודה ואתוודה שלא הבנתי על מה ולמה השבחים. מאידך, כן, אני יכולה להבין את ההצלחה המסחרית של הספר- הספר, בהיותו סוג של ממואר הוא גם מאד חושפני ולכן סנסציוני, גם נוגע בבעיות כל אמריקאיות חמות (אקטואליות) כגון חווית ההגירה ותלישות, גם בעוונות האמריקאים בוויטנאם, גם בסוגיית הורים מכים ואלימות במשפחה, גם במין הומוסקסואלי, גם במחאת האוקסיקודון, גם בעיוותים הסוציואקונומיים שהם חלק מההויה האמריקאית וכדומה. הכל מכל בכל: מציצנות, סקירה סוציואקונומית, קצת פוליטיקה, קצת ג׳נדר יישיוז וקצת שירה מודרנית זרויה פה ושם במהלך הטקסט, כמו אבקת אפיה כדי לוודא שהפשטידה תעלה יפה. 

מבנה העל הוא שעטנז של דברים והיפוכם: הקורא נחשף לפיפ שואו יוקרתי, כלומר פורנוגרפיה זולה אך מושכת- נערים, אחד לבן אחד צהוב מתנסים במין חד מיני. וגם בסוג של אהבה רכה (בערך כמו שיניים של מסור). למתעניינים, כן! יש פירוט ברמה הטכנית, ידני וגם חדירות. כולל ההשלכות (או מוטב היציאות) של מי שאינו שולט עדיין בטכניקה. כל הנ״ל לבוש במעטה סיפרותי מגביה הכולל הגיגים וקטעים פסבדו שיריים. גם מקרב את הקורא וגם מערפל ומרחיק אותו. לדוגמא (הריווח הנרחב במקור):

״בדרך כלל, תהיי יותר.
 
בדרך כלל, אני מתגעגע אלייך.

בדרך כלל, "קטן" תמיד יותר זעיר מ"זעיר". אל תשאלי אותי למה.
 
אני מצטער שאני לא מתקשר מספיק.
 
תפוח ירוק.
 
אני מצטער שאני כל הזמן שואל, "מה שלומך?" כשאני בעצם מתכוון לשאול, "את מאושרת?"
 
אם תגלי שאת לכודה בעולם מתעמעם, זכרי שבתוך הגוף תמיד חשוך בצורה כזאת. במקום שבו הלב, כמו כל חוק, עוצר רק למען החיים.
 
אם תגלי את עצמך, אז מזל טוב, את יכולה להמשיך להחזיק בידיים שלך.
 
פני ימינה בְּריזלי. אם תשכחי אותי, סימן שהלכת רחוק מדי. חזרי.
 
מזל טוב.
 
לילה טוב.
 
אלוהים הטוב והמיטיב, תפוח ירוק”

יש גם אמא אנאלפבתית לילד כותב (סופר ומשורר) שכל הספר הוא מכתב אליה (אמרנו דברים והיפוכם?)

יש אלימות הורית פראית של האם הנ״ל כלפי בנה שכנראה אוהב אותה ולכן כל הספר הזה. כן, יש דברים כאלה. הבעיה היא, שאני הקוראת לא הצלחתי לפתח רגשות מתוך הטקסט כדי להכיל את הדיסונאנס הזה של אם החולקת מכות רצח לבנה הפעוט ולאהבה שהוא רוחש לה (אמרנו דברים והיפוכם?).

יש עוד דברים והיפוכם דוגמת סבתא סכיזופרנית (כלומר לא נורמלית) שהיא המבוגר האחראי בבית ובתוך כך גם הבוגרת הנורמלית היחידה בבית. יש גם איזה סבא לבן (צבע) למשפחה הויטנאמית הצהובה הזאת שלא ברור איפה, כמה ואם השתלב בחיי הכותב הצהוב שאמו בעצם סוג של לבנה? אולי?

לסיכום, אני לא מתווכחת עם העובדות. אלו הם חייו של אושן וונג. אני מתווכחת, או מוטב, מעלה שאלה לגבי הכתיבה הממוארית- מה עושה כתיבת ממואר לטובה? לבטח לא חושפנות יתרה. גם הנסיון להפיג את עוצמת ההתערטלות במשפטים שיריים עמומים לא עושה כאן את העבודה.

לקריאתי כל המכלול לא התחבר לי לכדי ספרות טובה או מעניינת (מבחינה ספרותית) והאמת שדי השתעממתי.

בתוך כך, גם הרעיון המרכזי, מבנה הספר- מכתב מבן לאימו בגוף שני, בו הוא מספר לה את קורות חיי שניהם (שכנראה ידועים לה, לפחות בחלקם?) כולל סטיות להבעת דעה או מחאה בנושאים פדגוגיים, חברתיים פוליטיים, לא נתפס כאמין או כנושא איזו בשורה, ולא מצדיק את עצמו.

נ. ב.
לגבי שם הספר- התרגום לעברית ל״לזמן קצר יש בנו קסם״ מכיל אמירה לא ברורה, לא הגיונית ומרחיקה את הקורא מהכוונה המקורית. במקור On Earth We're Briefly Gorgeous מתכוון להבנתי למחות על יסורי הקיום באופן הבא:

יש לחלק את שם הספר לשני משפטים. האחד שאלה. השני תשובה.

חלק ראשון, השאלה: On Earth שזה קיצור של השאלה ? How on earth (did this happen) או
? (...What on earth (is that awful כלומר מה/איך לעזאזל...?

לאורך הספר יש התייחסות חוזרת ונשנית לפלא ולאבסורד של פרפר הדנאית המלכותית האובדנית. איך לעזאזל הפרפר הזה מצליח לעוף מקנדה למקסיקו, למות מהמאמץ ומהקור ולהמשיך כל שנה מחדש ליצר יורשים שיעשו מחדש את אותו מסע של הלוך וחזור. הלוך וחזור כדי להישאר באותו מקום.
לאורך הספר עולה גם השאלה: ״אתה חושב לפעמים על הבופלו בערוץ דיסקברי? איך שהם רצים וקופצים?״
“מהצוקים?"
הוא הסתובב אלי, ופלומת שפתיו התחככה בזרועי. "הבופלו?"
"כן, למה הם ממשיכים לרוץ ככה, גם אחרי שאֵלֶּה מקדימה נופלים? אפשר לחשוב שאחד מהם יעצור ויסתובב."

והחלק השני של שם הספר הוא התשובה: כי briefly gorgeous
איך לעזאזל ולמה לכל הרוחות אף אחד לא עוצר לחשוב, למה אנחנו ממשיכים את מסע החיים, לידה חיים מוות לידה, מסע האיוולת הזה, שהוא מסע של כאב ומוות? למה ואיך לא עוצרים את מסע החיים חסר התכלית הזה? והתשובה היא תשובה של משורר: כי לרגע קצר יש בו בקיום הזה יופי מדהים.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

קראתי את לזמן קצר יש בנו קסם של אושן וונג

שם הספר: לזמן קצר יש בנו קסם מחבר: אושן וונג מספר עמודים 224 שם המתרגם אסנת הדר תאריך הוצאה יולי 2022 שם באנגלית: On Earth We are Briefly Go...